תכלס!
בשבוע האחרון מלאו הרשתות החברתיות בדגלי העדה הדרוזית. מלא.
רבים החליפו את תמונות הפרופיל שלהם לצבעי העדה ויש ערים ויישובים שתלו את הדגל הדרוזי בעיריות, בגשרים ועל תרנים גבוהים.
וישאל השואל למה? למה גל האהבה לדרוזים , עד כדי הנפת דגלים בכל מקום?
הרי הדרוזים הם בתוך המשפחה-אחינו ממש כבר עשרות בשנים, הם משולבים בישראל כמוני וכמוך. מה קרה?
ולמה דווקא נפילתם של גיבורי הקרב בהר הבית -השוטרים הלוחמים הדרוזים היא שהביאה לגל אהבה והזדהות שטרם ראינו כמוהו.
האם בגלל שהם הגנו על הר הבית? בגלל שתצלומיהם המחייכים של רס״מ שנאן ורס״מ סיתאווי שבו את לב כולנו?
ואולי בגלל שהדרוזים הם מיעוט ואזרחי ישראל כמו ערביי ישראל שהם מיעוט ואזרחי ישראל ובכל זאת- המחבלים המנוולים יצאו מקרב ערביי ישראל המיעוט והם רצחו לוחמים שהם בני מיעוט אחר- הדרוזי.
ואני חושב שזה נובע מכל אלה יחד- הר הבית, ההבדל בנאמנותו של המיעוט, הפנים היפות והמחייכות אבל גם משום שלפעמים זה קורה לנו- לפעמים, שהאסימון נופל!
כי אולי הפעם הוגדשה הסאה, מלאה הכוס, שבר הקש את גב הגמל ועוד ביטויים כאלה שמזכירים לנו עד הסוף את תרומתם העצומה של בני העדה הדרוזית לבטחון המדינה.
את גבורתם של בני שבט הלוחמים הזה שכולנו גדלנו לצידם באוהלים, במוצבים, במלחמות ובכלל- בעשייה להקמת המדינה.
אנחנו מבינים עד הסוף שהעדה הקטנה הזו שאובה רובה ככולה לתפקידי הביטחון של המדינה- בצבא- מגב- משטרה-שבס ועוד ועוד והם עושים המון, המון.
הרבה מעבר לגודלם ומספרם באוכלוסייה ואנחנו מצדיעים להם ומכבדים אותם ומחבקים אותם וכולנו משפחות שנאן וסיתאווי, כולנו עם שומרי ישראל וגיבורי הר הבית.
ורק שלא נדבר איתם יותר על ברית דמים אלא על ברית החיים ואיכות החיים ואולי נתניע פרוייקט ממשלתי רב-שנתי לשפר את איכות חייהם, תשתיותיהם, תכניות החינוך והתעשייה והתעסוקה.
נטפל ונחבק אותם כראוי להם ונכבד אותם כפי שהם מכבדים אותנו ואוהבים אותנו.
וכיוון שמלאה הכוס ונפל האסימון והאהבה רבה זה גם הזמן להוציא את האהבה הזו מן הכוח אל הפועל!
רבים החליפו את תמונות הפרופיל שלהם לצבעי העדה ויש ערים ויישובים שתלו את הדגל הדרוזי בעיריות, בגשרים ועל תרנים גבוהים.
וישאל השואל למה? למה גל האהבה לדרוזים , עד כדי הנפת דגלים בכל מקום?
הרי הדרוזים הם בתוך המשפחה-אחינו ממש כבר עשרות בשנים, הם משולבים בישראל כמוני וכמוך. מה קרה?
ולמה דווקא נפילתם של גיבורי הקרב בהר הבית -השוטרים הלוחמים הדרוזים היא שהביאה לגל אהבה והזדהות שטרם ראינו כמוהו.
האם בגלל שהם הגנו על הר הבית? בגלל שתצלומיהם המחייכים של רס״מ שנאן ורס״מ סיתאווי שבו את לב כולנו?
ואולי בגלל שהדרוזים הם מיעוט ואזרחי ישראל כמו ערביי ישראל שהם מיעוט ואזרחי ישראל ובכל זאת- המחבלים המנוולים יצאו מקרב ערביי ישראל המיעוט והם רצחו לוחמים שהם בני מיעוט אחר- הדרוזי.
ואני חושב שזה נובע מכל אלה יחד- הר הבית, ההבדל בנאמנותו של המיעוט, הפנים היפות והמחייכות אבל גם משום שלפעמים זה קורה לנו- לפעמים, שהאסימון נופל!
כי אולי הפעם הוגדשה הסאה, מלאה הכוס, שבר הקש את גב הגמל ועוד ביטויים כאלה שמזכירים לנו עד הסוף את תרומתם העצומה של בני העדה הדרוזית לבטחון המדינה.
את גבורתם של בני שבט הלוחמים הזה שכולנו גדלנו לצידם באוהלים, במוצבים, במלחמות ובכלל- בעשייה להקמת המדינה.
אנחנו מבינים עד הסוף שהעדה הקטנה הזו שאובה רובה ככולה לתפקידי הביטחון של המדינה- בצבא- מגב- משטרה-שבס ועוד ועוד והם עושים המון, המון.
הרבה מעבר לגודלם ומספרם באוכלוסייה ואנחנו מצדיעים להם ומכבדים אותם ומחבקים אותם וכולנו משפחות שנאן וסיתאווי, כולנו עם שומרי ישראל וגיבורי הר הבית.
ורק שלא נדבר איתם יותר על ברית דמים אלא על ברית החיים ואיכות החיים ואולי נתניע פרוייקט ממשלתי רב-שנתי לשפר את איכות חייהם, תשתיותיהם, תכניות החינוך והתעשייה והתעסוקה.
נטפל ונחבק אותם כראוי להם ונכבד אותם כפי שהם מכבדים אותנו ואוהבים אותנו.
וכיוון שמלאה הכוס ונפל האסימון והאהבה רבה זה גם הזמן להוציא את האהבה הזו מן הכוח אל הפועל!
תכלס!!
שבת שלום לכל בית ישראל
גל
גלי ישראל
( מתוך שידור היום ברדיו גלי ישראל)
( מתוך שידור היום ברדיו גלי ישראל)
